הפרעות קשב וריכוז
לאמן את שריר הקשב
״יצירתיות היא אינטליגנציה שעושה חיים״
איינשטיין שהגה את המשפט הזה אולי לא היה הופך לאינשטיין ללא אחד המאפיינים הייחודים של הפרעת הקשב,החשיבה היצירתית, המסתעפת,הסקרנית וחסרת הגבולות - חשיבה המאפיינת רבים מבעלי הפרעות הקשב.לצד זאת,למאפיינים הייחודים של הפרעת קשב יש לא מעט השפעות שמקשות על ביטוי הפוטנציאל האישי של ילדים, בני נוער ומבוגרים ומתסכלת את הלוקים בה.
הפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות מוגדרת כהפרעה נוירו התפתחותית,שמאובחנת בילדות ונמשכת לאורך מעגל החיים,גורמת לקשיים בהקשבה,בריכוז ופוגעת בתפקוד של היחיד. להפרעת קשב שכיחות של כ 10 אחוזים באוכלוסיה עם דומיננטיות בקרב בנים. יש להפרעת קשב מרכיב גנטי משמעותי והשפעות נלוות בתחומי התפקוד האישי,החברתי,הלימודי והמקצועי. אבחון ההפרעה נעשה לרוב בגילאי בית ספר ע"י רופאים נוירולוגים ופסיכיאטרים.
הפרעת קשב וריכוז מאופיינת כשילוב של קשיים משמעותיים בתחומים הבאים: שמירה על ריכוז, התמקדות בגירויים הרלבנטיים, תשומת לב לפרטים, מוסחות גבוהה, קושי בארגון, שכחנות ואיבוד חפצים וכד'. חלק מהילדים הלוקים בהפרעה זו מראים בנוסף אפיונים של אימפולסיביות והיפראקטיביות: חוסר מנוחה, צורך להתנועע, קושי לחכות בתור, דיבורים ללא מחשבה וכד'.
מדריך האבחון DSM 5 מבחין בין בעיית הקשב לבין בעיית התנועתיות ואימפולסיביות ומחלק את הפרעת הקשב ל 3 קטגוריות עיקריות:
ADHD/IA או ADD Inattentive Type
מאפיין בעיקר חוסר קשב,התנהגות חולמנית ורגישות לגירויים המביאה להסחות דעת. ילדים אלו לוקים בשיבושי חשיבה,קושי להחליט וקושי ברכישת מיומנויות לימודיות ובין אישיות.
ליקוי קשב מוגדר כחוסר תשומת לב,חוסר אבחנה במידע התעלמות או מוסחות. אצל חלק מהתלמידים חוסר קשב בא לידי ביטוי בחולמנות,תלמיד עלול להיראות כמי שאינו קשוב וכחסר נכונות להשקיע,מאחר ואינם מפריעים הם אינם מושכים תשומת לב ולכן עלולים לפספס ולא לאבחן אותם.
ADHD/HI Type
דומיננטיות של התנהגויות ההיפראקטיביות ואימפולסיבות,חוסר שקט מוטורי,קושי לדחות סיפוקים ושינויים במצבי רוח קיצוניים,התנהגות בלתי צפויה וקושי באינטרקציות חברתיות.היפראקטיביות מאופיינת בפעלתנות יתר שאינה תואמת סיטואציה ואימפולסיביות הנה הקושי לשלוט בדחפים ולעצור רגע לפני שמגיבים .
ADHD/COM ADHD/C) Combined Type)
הפרעה המתבטאת הן בחוסר קשב והן בהיפראקטיביות.
רבים מהקשיים של בעלי הפרעות הקשב קשורים בליקויים בתפקודים ניהוליים כלומר בניהול היכולות הקוגנטיביות של המח. בדומה לעבודת מנכ"ל שאחראי למספר רב של משימות,התפקודים הללו כוללים יכולות של ויסות ברמה הרגשית,יכולת ארגון,גמישות מחשבתית ויכולת לשלוט בדחף.
לימודית, תלמידים רבים עם הפרעות קשב חווים מצוקה רבה בבית הספר. טווח קשב קצר ונטייה להיסח הדעת מקשה על ביצוע הוראות ומשימות,על היכולת להתמיד בהן לאורך זמן וקושי ללמוד לבד. בעלי מאפיינים של היפראקטיביות ואימפולסיביות נוטים לטעות בשל ריכוז נמוך ושליפה מהירה מה שמביא לירידה בהישגים,כשלונות ומעגל של תסכול,חרדת בחינות וירידה במוטיבציה ובתחושת הערך העצמי. רבים מהתלמידים בעלי הפרעות הקשב,מתקשים בתכנון ובהתארגנות, הם אינם מביאים ציוד כנדרש ומקבלים תשומת לב שליליות מצד המורים וההורים מה שמגביר עוד יותר את התסכול.
לאחרים דווקא ריכוז היתר בגירוי מסוים מקשה על מעבר בין משימות ובעיקר המעבר לאלו המעניינות אותם פחות. יתר על כן,תלמידים בעלי הפרעות קשב רגישים לשינויים לא צפויים ומתקשים לעבור גם בין סוגים שונים של פעילויות כמו למשל בין שיעור להפסקה,באופן המקשה עליהם לפעול לפי הכללים המקובלים. מצבים כאלו מגבירים את התסכול ומפחיתים את היכולת לחשוב בצלילות.
ברמה החברתית ייתכנו קשיים בשל השפעת מאפייני ההיפראקטיביות על היכולת לעכב תגובה (אינהיבציה),על אף שכתכונה יש לה קשר עם יצירתיות,היא מקשה על דחיית סיפוקים. ילדים עם הפרעות קשב מתקשים להמתין בתור,מדברים בשטף ונכנסים לדברי האחר,בשל כך ההתנהגות שלהם פעמים רבות אינה תואמת את הציפיות החברתיות.
גם קשיים בארגון וויסות החשיבה והרגשות, מגבירים את והתסכול ועלולים לגרום להתקפי זעם ומצבי רוח - מאפיינים אלו תורמים גם הם להפרעות התנהגות,לקשיים ניכרים בתפקוד חברתי ואובדן של קשרים. מאפיינים של חשיבה קונקרטית שלילית וקיצונית דומיננטים אצל בעלי הפרעת קשב,כשלונות נצרבים באופן מודגש בעוד הצלחות אינן מקבלות התייחסות.לבעלי הפרעת קשב נטייה לפרש ההתנהגות של האחרים כלפיהם כהתנהגות שמכוונת אליהם באופן שלילי,אם חבר לכיתה יבחר לשחק עם משהו אחר זה יתפרש כ "הוא אינו רוצה להיות חבר שלי", לחשיבה כזו השפעה על הסלמת הרגש ועל תגובה קיצונית.
הקושי לצפות את הבעיות מראש ולארגן תוכנית פעולה מקשה על האיזון ועל תגובה הולמת,תהליך החשיבה נתקע וההתנהגות בשל כך תהיה ללא בקרה ובהתאם לדחף הראשוני. ילדים עם הפרעות קשב עלולים להפגין התפרצויות כעס ונטייה לאמר דברים מבלי לחשוב עליהם,מצבים אלו עלולים להביא להביא למצבים נפיצים והתפתחות מצבי עימות.
ביופידבק והפרעת קשב
היכולת לנהל את הרגשות ולשלוט בהם טוב יותר הנו מרכיב חשוב בתפקודים ניהוליים ומאתגר במיוחד מי שסובל מהפרעות קשב. היסח הדעת ועומס הגירויים עלולים להביא עמן חרדות ובהן חרדת ביצוע,מצבי רוח ירודים,ירידה במוטיבציה וחוסר אונים. אצל רבים מהם התגובה לאירועים קיצונית ומוגזמת מתבטאת בתסכול רב,כעסים והתקפי זעם. מתח מתמשך בין הרצון להצליח לבין חוסר ההצלחה בפועל משפיע באופן ישיר הדימוי העצמי הבעייתי שהולך ומתפתח ומיוחס פעמים רבות לעצלות או חוסר יכולת.
ביופידבק הנו טיפול נלווה שמכוון ללמידה של מיומנויות וויסות,איזון ורגיעה הנשען על חיזוק המודעות לאותות ותגובות הגוף ווהשפעתן על התפקוד הרגשי הוקגנטיבי וההתנהגות. זיהוי הסימנים הגופניים למצב רגוע לעומת מצב של מתח הנו קריטי ליצירת שינוי בניהול התגובות האישיות.אם תלמיד ידע לזהות את סימני הגוף המקדימים להתפרצות של כעס בכיתה,הוא יוכל ברגע אמת ובמצבים מאתגרים,לעכב תגובה אימפולסיבית ולא מתאימה.
סבלנות ואיפוק בתגובות האישיות נלמדים באופן שיטתי חוויתי וחזרתי.כאשר מתאמנים על השגת נינוחות בזמן משימה או משחק מאתגר, דמות הלוחם במשחק המחשב לא תתקדם כאשר אין רגיעה ולחילופין תתקדם במהירות במסלול כאשר המשחק נמצא במצב מאוזן והוא מרוכז ונינוח (משחקי מערכת ALIVE). המשוב החיובי לרגיעה מבסס את התגובה הרצויה ומטפח שליטה אישית טובה יותר.
כאשר מצליחים להשיג איזון טוב יותר,ניתן לחזק יכולת קוגנטיבית ובהירות מחשבתית ולהביא לתגובה שאינה אימפולסיבית אלא כזו הנשענת על אפשרויות ובחירות איכותיות.ללמוד לעצור,לשים לב לגוף,לדעת לפרוק מתח באופן מקובל,לנשום,לבחון את המצב באופן נינוח,לחשוב על התוצאות - ורק אז להגיב באופן רציונלי ותואם,זהו תהליך שמשנה את מצבו המנטאלי והרגשי של התלמיד ומשפיע הן על ההתנהגות החברתית והן על התפקוד הלימודי.